מצאתי אותו זרוק ליד הפח שהיה ממש קטן עם מחלה שכמעט הפכה אותו לעיוור. אני ואמא שלי ראינו אותה ורציתי לדאוג לו ולאמץ אותו ואמא שלי אמרה שאין לה מספיק כסף אז לקחתי עליו אחריות מלאה. והסיבה שככה קראתי לו היה בגלל שהצלחתי אותו מלמות ומעיוורון אז קראתי לו פּוּר על שם הגורל. ואז שהוא גדל החלטתי שהוא נשאר אצלנו בבית כי התמכרנו אליו. הוא ממש אוהב איקונים ומאוד חברותי ומיוחד ומאוד יפה.