רפיקי: מלך האריות בגרסת הכורסה תנוחת הזן הקורסת: רפיקי יושב עם רגליים מתוחות קדימה כאילו הוא הרגע חזר מיום שלם של חילוק עצות לסימבה, התרסק על המיטה ואיבד כל עניין בממלכת החיות. הוא נראה כמו גבר בגיל העמידה שרק מחכה שיעבירו לו ערוץ לחדשות של שמונה. המבט החודר: יש לו עיניים של מישהו שהרגע חווה הארה רוחנית וגילה את סודות היקום, אבל אז איבד את חוט המחשבה כי הוא נזכר שיש טונה בארון. מבט שמשלב חוכמת חיים עתיקה עם תדהמה מוחלטת ("רגע, אני חתול?"). רמת אנרגיה – מינוס ארבע: הוא נשען אחורה על הכרית הוורודה בשיא הפסון, ומשדר לעולם מסר ברור: "אני אמנם קרוי על שם שמאן חכם ויכול להרים גורי אריות על צוקים, אבל עכשיו אני בזולה. נא להגיש לי את האוכל עד לפה". בקיצור, רפיקי הוא לא סתם חתול, הוא מורה רוחני שיודע שהסוד האמיתי לחיים מאושרים הוא פשוט לשבת כמו בטטה ולא לעשות כלום!